גזר דין בתיק ת"פ 12241-02-10

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, אספקת סם מסוכן וניסיון לאספקת סם מסוכן.
2. הנאשם עבד בחברה שסיפקה חומרי גלם למפעל הממוקם בבית הסוהר "אוהלי קידר" והיה מורשה כניסה לבית הסוהר. בסמוך לפני ינואר 2010 הוא קיבל מספר טלפון של אדם שאמור למסור לו סמים, הוא יצר קשר עם הסוחר וקיבל ממנו את הסמים והעבירם לידי אסיר בבית הסוהר "אוהלי קידר".       
   ביום 24.1.10 קיבל הנאשם שוב סמים מן הסוחר - 43.37 גרם נטו חשיש ו- 4.26 גרם נטו הרואין, והחזיקם שלא לצריכתו העצמית. במועד הנ"ל הוא ניסה לספק לאסיר שי כהן את הסמים, אולם העבירה לא הושלמה. בתמורה למעשיו קיבל הנאשם שני בקבוקי שתייה חריפה.
3. המאשימה טענה לעונש בחומרה. היא ציינה כי שירות בתי הסוהר נאבק במלחמת חורמה בתופעת הסמים בתוך הכלא, אשר להחזקתם השלכות חמורות ביותר על התנהלות החיים בכלא, מעבר לחומרה שבשימוש בסם. הנאשם היה בעל היתר כניסה לבית הסוהר, והוא מעל באמון שניתן בו. מדובר בשני אירועים ובכמויות גדולות של סמים מסוגים שונים. למרות העדר עבר פלילי, מדובר בהתנהגות עבריינית של ממש, תוך יצירת קשר עם עבריינים, התנהגות שנמשכה לאורך זמן ובשתי הזדמנויות שונות, תוך הכנה מוקדמת, תכנון ותחכום.
   התובע ציין כי שירות המבחן בוחן רק את שיקומו של הנאשם, אולם לא ניתן להתעלם מהחומרה החריגה של העבירות שעבר הנאשם. ההמלצה שניתנה בתסקיר חורגת לדעת המאשימה באופן משמעותי ומהותי מהעונש הראוי בגין עבירה כה חמורה. המאשימה גם הגישה פסקי דין באשר למגמת ההחמרה בעבירות של החדרת סמים לכלא.
4. הסנגור ביקש לאמץ את המלצות התסקיר ולהטיל על הנאשם מאסר על תנאי ושל"צ ולחילופין מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות. הסנגור ציין כי איננו מתעלם מחומרתן היתירה של העבירות, אולם שומה להביא בחשבון את הנסיבות הקונקרטיות.    
   הנאשם בן 44 נשוי ואב לשלושה קטינים, ללא כל עבר פלילי. חלפו כשנתיים וחצי מאז האירוע, מדובר באירוע יחיד על רקע התנהלות חיים תקינה. כעולה מנסיבות ביצוע העבירה, הנאשם הוא אדם פשוט ולא מתוחכם, שעל רקע צריכת אלכוהול התפתה על ידי עבריינים כבדים ממנו לקחת חלק בעבירה, והתמורה הייתה מינורית אם לא מגוחכת - שני בקבוקי שתייה. הנאשם הודה והביע חרטה מייד כשנעצר. גם בבית המשפט, הוא לוקח אחריות על מעשיו ומתחרט מעומק הלב. הוא גם שיתף פעולה עם המשטרה במאמצים ללכוד את סוחר הסמים שמסר לו את הסם. מאז ביצוע העבירה נגמל הנאשם מאלכוהול, ושירות המבחן קובע כי מאסר, ולו בעבודות שירות יפגע בהליך השיקומי. בנסיבות אלה, ביקשה ההגנה לאמץ את המלצות התסקיר.
5. אשת הנאשם העידה לעונש ביום 7.2.12, היא ציינה כי בעלה הנאשם הוא אדם נורמטיבי שלא מתעסק בסמים והמעצר פגע קשה בחיי המשפחה. הנאשם בעבר היה מכור לאלכוהול אולם לאחר מעצרו הוא החל בהליך גמילה ושיקום במרכז יום, וכיום הוא אדם חדש, אבא ובעל טוב יותר.
6. הנאשם עצמו ביקש לשאת דברים טרם גזר הדין. הוא הביע חרטה והודה כי עשה טעות כאשר אסירים ניצלו את תמימות ליבו, ואלכוהול הסיט אותו מהדרך הישרה.
7. תסקיר שירות המבחן מיום 1.2.12 מתאר כי הנאשם מנהל אורח חיים תקין ובעל פוטנציאל נורמטיבי, הוא עובד במפעל "פלס תעשיות" כמפעיל מכונה, הוא נעדר עבר פלילי. לאורך השנים הוא התמכר לשתיית אלכוהול כמענה למצוקות רגשיות. אשתו אינה עובדת ומתקיימת מקצבת נכות. הוא לקח חלק בהליך גמילה במרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול מחודש אפריל 2010 ועד לחודש ינואר 2011. הוא עבר הליך גמילה מוצלח ושומר על ניקיון מוחלט כולל הימנעות משתייה בסופי שבוע ולאחרונה החל להשתתף בטיפול קבוצתי המיועד לבוגרי המרכז. הנאשם שיתף את קצינת המבחן בתחושה כי נהג בחוסר שיקול דעת ופגע בעצמו ובמשפחתו על רקע ההתמכרות לאלכוהול.
   תסקיר משלים מיום 27.3.12 מדגיש שוב כי בתקופה הנוכחית מנהל הנאשם אורח חיים שאינו מאופיין בדפוסים עבריינים ושומר על ניקיון מוחלט מצריכת אלכוהול. התסקיר ממליץ על הטלת צו מבחן לשנה לשם פיקוח אחר השתתפותו של הנאשם בטיפול הקבוצתי במרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול וכן לשם בניית תוכנית טיפולית בהתאם לצרכיו. יצוין כי שיתוף הפעולה שלו בקבוצה הינו חיובי, והוא מהווה קול חיובי ותומך בקבוצה. עוד ממליץ שירות המבחן על 250 שעות של"צ.
8. ההלכה הפסוקה קובעת כי מן הראוי להחמיר בעונשם של עבריינים המחדירים סם לכלא:

                                 א.            ברע"פ 1485/10 סתווי ג'אן נ' מדינת ישראל (2010), אישר בית המשפט העליון עונש של שמונה חודשי מאסר על אם חד הורית, אשר בבואה לבקר אסיר החזיקה הרואין וחשיש בתוך איבר מינה. יצוין כי בעניינה ניסיון גמילה שנערך על ידי שירות המבחן לא צלח.

                                  ב.            ברע"פ 10361/08 זלוצבסקי נ' מדינת ישראל (2008) אישר בית המשפט העליון עונש של 18 חודשי מאסר בגין ניסיון להחדרה לכלא של כשלושה גרם הרואין, תוך הפעלת מאסר על תנאי במצטבר. בית המשפט העליון מדגיש כי: "ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי יש להחמיר בענישתם של עברייני סם, ומקל וחומר שיש לנהוג כך במי שמנסה להחדיר סמים אל תוך בתי הכלא".

                                  ג.             ברע"פ 9707/06 אבוקסיס נ' מדינת ישראל (2006), אישר בית המשפט העליון החמרה מעונש של שנה מאסר בפועל לעונש של שלוש שנים, בגין ניסיון לספק לעציר 18 גרם הרואין. יצוין כי באותו עניין היה עבר פלילי ומאסר על תנאי.

                                  ד.            בת"פ (מחוזי ירושלים) 3164/07 מדינת ישראל נ' ברקו (2011), נגזרו שבעה חודשי מאסר בפועל על עורכת דין אשר בחסות מקצועה סיפקה לאסירים בכלא כ- 3 גרם סם קוקאין, כ- 20 כדורי קלונקס ושני כדורי ויאגרה. בית המשפט מציין כי נוכח העובדה שמדובר בעורכת דין יש הכרח בענישה עם רכיב של מאסר ממש, מאחורי סורג ובריח.

9. מנגד הגיש הסנגור מספר פסקי דין לגבי הקלה בעונש לנוכח הליך גמילה מוצלח, ולנוכח שיתוף פעולה עם המשטרה בחשיפת עבירות, וזאת גם בעבירות חמורות יותר של סחר בסם מסוכן או שוד.
10. אין ספק כי העבירות שעבר הנאשם חמורות ביותר ומחייבות מאסר ארוך מאחורי סורג ובריח. הנאשם ניצל את האמון שניתן בו, יצר קשר עם גורמים עבריינים, והעביר סמים לתוך הכלא, דבר שיש בו חומרה ממשית מעבר להחזקת סם מחוץ לכותלי הכלא. גם העובדה שמדובר בשתי הזדמנויות שונות, כמות הסם והעובדה שמדובר בסם מסוגים שונים באירוע השני - מצדיקים החמרה.           
    אלמלא נסיבותיו הקונקרטיות של הנאשם ראוי היה לגזור מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאחורי סורג ובריח ולא בעבודות שירות, חרף העדר עבר פלילי.